בית פרטי,  דו מפלסי בן כמעט 20, השוכן בליבו של כפר האורנים,  עם חללים סגורים ולא מוארים. 

עם השנים, הבית התאים עצמו לצרכים הפונקציונאליים המשתנים של כל בני המשפחה ו"צמח" איתם יחד. נערכו בו מספר שינויים מבניים ועיצוביים. 

היום, יותר מתמיד, הוא מייצג נאמנה את סגנון העיצוב האישי של בני המשפחה והפך לאי מבטחים אמיתי. 

לבית יש המון פתחים, שלא רק מצליחים להציף אור טבעי ונעים לחללי הפנים, אלא גם ממסגרים נקודות הצצה לגינה הקסומה שטיפחה המשפחה באהבה. 

כבר בכניסה לבית תוכננה מבואה מוארת במיוחד, שנותנת אתנחתא קלה לפני שנכנסים לסלון המרכזי. ספרית הברזל, שתוכננה לקיר מול דלת הכניסה, מהווה קיר תוכן, שבו ניתן להציג פריטי עיצוב משתנים. 

ליקוט האלמנטים הדקורטיביים לבית התבצעו בקפידה עם השנים ותוך זיקה לעיצוב מקומי איכותי. מעבר לקשר חוץ פנים הרמוני וחיבור לסביבה הכפרית, חשוב היה לי לתכנן ולעצב בית חי ונושם. כזה שמאפשר לחיות בנחת ולחזק את התא המשפחתי. 

לטובת העניין יצרתי מספר פינות אינטימיות: 

• האי הדומיננטי במטבח הוא לגמרי לב הבית ומשמש כמקום שבו בני הבית אוכלים במהלך היום ומנהלים שיחות מרתקות עם הילדים. 

• הסלון הוא המקום להתכרבלות אמיתית, כדי לצפות ביחד באיזה סרט שווה, או אפילו לקחת רגע של שקט לעצמי ולקרוא ספר טוב. 

• פינת הישיבה הנוחה בחצר משמשת כסלון נוסף. הפינה המוצלת והירוקה מהווה מקום מושלם לבילוי ולאירוח. 

היום, יותר מתמיד, חשוב לאפיין איזור או פינות עבודה ייעודיות בבית. את המשרד, תכננתי בחלקו התחתון של המגרש ובניתוק מהחלל המשפחתי המרכזי. המשרד תוכנן עם חדר שירותים ורחצה, כך שיוכל לשמש בעתיד כיחידת מתבגר.

צילום: עודד סמדר